[הערות: איך דרש פה שני ריבויים ושני מיעוטים מפסוק אחד? ומה ההבדל בין הנדרש פה ובין הנדרש למעלה (סימן כה) (וסימן לט)]
וקרבו וכרעיו ירחץ: ובבן צאן אמר שנית "והקרב והכרעים ירחץ". ומלבד מה שבארנו (בסימן כב) שכל הכפולים בעולת הצאן הוא למותר ולדרוש, יפלא השינוי שפה תפס "וקרבו וכרעיו", בכינוי, ובבן צאן אמר בלא כינוי. ולמדו רבותינו שבא ללמדנו בדיני התערובות אם נתערבו קרבי עולה בזולתה, ששני מיני תערובות קרבים, והם: (א) עולה בעולה, (ב) עולה בתמורה. ועל זה אמר "והקרב" סתם, אף שנתערב. ושני מיני תערובות אינם קרבים, והם: (א) בפסולים, (ב) באינו מינו. ועליהם אמר שני מיעוטים – "וקרבו" בכינוי, "וכרעיו" בכינוי. רק שלו, לא אם נתערבו. ואף שבספרא (ויקרא נדבה פרשה ג מ' יד טו) ו(ויקרא נדבה פרשה ד מ' ז ח) לענין נתערבו מחיים או נתערבו הדמים מצריך שלשה ריבויים וששה מיעוטים, כמו שכתבנו (בסימן כה ובסימן לט) – שם יש הבדל ביניהם בענין זריקת הדם, אבל לענין האיברים אין ביניהם רק שני הבדלים: פסולים ואינו מינו (וצ"ע דלכאורה סתם ספרא זה סבירא ליה דלא כר' יהודה בזבחים (דף עא)).
וקרבו וכרעיו ירחץ: ובבן צאן אמר שנית "והקרב והכרעים ירחץ". ומלבד מה שבארנו (בסימן כב) שכל הכפולים בעולת הצאן הוא למותר ולדרוש, יפלא השינוי שפה תפס "וקרבו וכרעיו", בכינוי, ובבן צאן אמר בלא כינוי. ולמדו רבותינו שבא ללמדנו בדיני התערובות אם נתערבו קרבי עולה בזולתה, ששני מיני תערובות קרבים, והם: (א) עולה בעולה, (ב) עולה בתמורה. ועל זה אמר "והקרב" סתם, אף שנתערב. ושני מיני תערובות אינם קרבים, והם: (א) בפסולים, (ב) באינו מינו. ועליהם אמר שני מיעוטים – "וקרבו" בכינוי, "וכרעיו" בכינוי. רק שלו, לא אם נתערבו. ואף שבספרא (ויקרא נדבה פרשה ג מ' יד טו) ו(ויקרא נדבה פרשה ד מ' ז ח) לענין נתערבו מחיים או נתערבו הדמים מצריך שלשה ריבויים וששה מיעוטים, כמו שכתבנו (בסימן כה ובסימן לט) – שם יש הבדל ביניהם בענין זריקת הדם, אבל לענין האיברים אין ביניהם רק שני הבדלים: פסולים ואינו מינו (וצ"ע דלכאורה סתם ספרא זה סבירא ליה דלא כר' יהודה בזבחים (דף עא)).