אם על תודה יקריבנו: כבר בארנו בויקרא (סימן רג) שמחוקי הלשון שבמאמר התנאי יבוא הפעל הראשון בלשון עתיד והפעלים שאחריו יבואו בלשון הוה או עבר, עיי"ש. ואם כן היה לו לומר "אם על תודה הוא מקריב" כמו שכתב "אם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב" וכדומה. מזה דריש בספרא (מובא במנחות דף עט, ודף פ, ובתמורה דף יח) שבא ללמד על אופן שעומד להקריב בעתיד כגון אם הפריש תודה ואבדה ובזה ההלכה הוא שאם נמצאת הראשונה יכול להקריב איזה מהם שירצה (ועל זה אמר 'יקריב' בלשון עתיד), ובכל זאת אמר "יקריבנו" בכינוי כי רק אחת יביא כדין תודה והשניה יקריב בלא לחם. ועל זה אמר "יקריבנו". וכיוצא דריש לענין חטאת (ויקרא סימן רפט) על "אם כבש יביא לחטאת", עיי"ש. ועיין באילת השחר (כלל מו).
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · צו · סימן 99
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd