קרבן ראשית תקריבו: הכתוב מדבר בלשון רבים ולפעמים בלשון יחיד. ודברי אלקים חיים אינם כפי ההזדמן, רק בכל מקום שידבר בלשון רבים בא הציווי אל הרבים כמו שדרש (ויקרא נדבה פרק ג מ"א ומ"י) "תקריבו את קרבנכם", וכן על "וערכו בני אהרן" (ויקרא נדבה פרק ו מ"א) – שקאי על הרבים. וכן (ויקרא נדבה פרשה יב מ"א) מה שכתוב "אשר תקריבו" להביא לחם הפנים שהיא מנחה של רבים. וכן במקומות לא חקר. וכמ"ש באילת השחר (כלל קסא). ואחר שאמר פה "תקריבו" בלשון רבים מבואר שאין היחיד יכול להקריב. (בגירסת הספרא כתוב תלמוד לומר "אותם" והוא טעות סופר וצריך לומר תלמוד לומר "תקריבו" וכן הוא במנחות (דף נח).
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · ויקרא · סימן 140
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd