מכל הבהמה אשר על הארץ: זה מגביל נגד מה שכתב בחלוקה השנית "את זה תאכלו מכל אשר במים", כי בכלל מה שכתוב פה "בהמה" נכלל גם חיה כמו שיתבאר בסימן שאחרי זה, וכולל גם חית הים, הם הברואים שיש להם רגלים שנקראים חיה כמו שבארנו על "מכל נפש החיה אשר במים" (פסוק י'). לכן אמר "על הארץ". וזהו פירוש [משנה ו']. והנה בחלוקה זאת באו שני בבות, חיוב ושלילה. "את זה תאכלו..אך את זה לא תאכלו". ואם היה אומר גדר זה בבבת השלילה – "את זה לא תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ" – הייתי ממעט חית הים מהשלילה והייתי אומר שהם יאכלו אף בלי סימנים. מה שאין כן כשאמר זה בבבת החיוב ממעט אותם שלא יאכלו אף בסימנים. וזהו פירוש [משנה ז']. ויותר נכון לגרוס תלמוד לומר "זאת (תאכלו) אשר על הארץ".
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · שמיני · סימן 65
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd