מלבי"ם על ויקרא · בהר · סימן 53

עיר חומה: סמיכות זה לא נמצא בשום מקום בתנ"ך כי יאמר "עיר מוקף חומה" "עיר בצורה" "עיר מצור", לא "עיר חומה". מזה הוציאו שיש תנאי - דוקא ערים שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, שנתקדשו בקדושה מיוחדת שיהיה להם דין מחנה ישראל לענין שילוח מצורעים ולענין שאין קוברים בה מת לדעת הראב"ד (פרק ז מהל' בית הבחירה), וכמ"ש מהרימ"ט בשות (חי"ד סימן לז). [ולדעת רש"י בערכין (דף לב:) קדשום בשיר ובשתי תודות כמ"ש בשבועות (דף טז). וצריך עיון דהא בשבועות (דף טז) אמר מה ירושלים – דבר הנאכל בה, ויוצא ממנה נפסל – מקדשה..., ואם כן הלא אינו דבר הנאכל בה, דהא נפסל ביוצא חוץ לקלעים? ורש"י בשבועות (דף טז) כתב שלא ידע במה מקדשים ערי ארץ ישראל. ועיין בתוס' שם (דף טו) כתבו כיון דאי אפשר, קדיש בכל דבר] על כל פנים היו צריכים קידוש. ועל זה נקראו בשם "ערי חומה", לא על הקפת חומה לבד שעל זה יאמר "ערים מוקפים חומה", רק על קדושת החומה שמתפשטת בכל העיר. וז"ש "עיר חומה" – המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ודעת תנא דמימרא זו שהיא אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי שקדושת יהושע נתבטלה והוצרך עזרא לקדש שנית, ולכן מנה תשע עיירות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשם עזרא. ומה שאמרו שלש חצרות... יתבאר (בסימן סב). וכל זה מובא בערכין (דף לב).