בתרומה הקדשים: יש לפרשו על תרומה ופירושו תרומה שהיא קדשים ונסמך המתואר על התואר כמו "בני שלשים" "מֵי הַמָרים". אך לפי זה שם "קדשים" מיותר שבכל מקום כתוב "תרומה" לבד. ויש לפרשו תרומה של קדשים והיינו חזה ושוק המורם מן הקדשים. אך היה די שיאמר "קדשים" לבד. ועל כן למדו חז"ל שכיון בין על תרומה ובין על חזה ושוק ולכן כתב לשון שיש בו שני המשמעות. ופירשו שצריך לכתוב שניהם כי יש לכל אחד קולה וחומרא: קדשי קדשים הותרו לזר בבמה או למשה בז' ימי המלואים כמ"ש למעלה (סימן ??) וזה קולתן. ויש להם חומרא שחייבים עליהם חטאת על פיגול ונותר וטמא. (ועי' ברש"י יבמות דף ע ד"ה שכן ובתוס' שם ד"ה מה, והבן).
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · אמור · סימן 94
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd