[הערה: איך הוציאו דרוש הזה לפי חוקי הלשון?]
וזרקו את הדם: כבר כתבנו למעלה (סימן ל) כי מיסודי הלשון שלא להחזיר את השם שכתוב כבר, רק יזכירוהו על ידי כינוי. וכל מקום שכפל את השם דרשוהו חז"ל. וכן פה היה לו לומר "והקריבו את הדם וזרקוהו", בכינוי. ושם כתבנו שאחד מדרכי דרושיהם בזה דהשם הנשנה אינו דוקא השם הראשון, כי אם יאמר "וזרקוהו" בכינוי יהיה מוסב על הדם שהזכיר תחלה, שהוא הדם שנתקבל בכלי כמו שבארנו (בסימן לז) שפירוש "והקריבו את הדם" היינו שישימוהו תוך כלי, ולא בשנשפך מן הכלי על הרצפה שיצא מן קרב הכלי. לכן אמר "וזרקו את הדם" – אף שנשתנה ענינו שיצא מן הכלי על הרצפה ואספו, כשר. ובכל זאת הלא זה יסוד קבוע שלא תבוא ה' הידיעה רק על דבר שנודע ונזכר במאמר ההוא. ואם כן ממה שכתב "הדם", בה"א הידיעה, ביאורו הדם הנודע, שכבר היה תוך כלי, לא אם נשפך מצואר בהמה על הרצפה. (ואף שכתבנו (סימן לט) שצריך מלת "הדם" ללמוד לדיני התערובות – שם למדין מן שינוי הלשון דם-דמו, אבל לא בעבור זה יכתב מלה שלמה שלא לצורך). ותראה שדרכו חז"ל דרך דרוש הזה במקומות לא חקר כמ"ש באילת השחר (כלל קלח) באורך, עיי"ש.
וזרקו את הדם: כבר כתבנו למעלה (סימן ל) כי מיסודי הלשון שלא להחזיר את השם שכתוב כבר, רק יזכירוהו על ידי כינוי. וכל מקום שכפל את השם דרשוהו חז"ל. וכן פה היה לו לומר "והקריבו את הדם וזרקוהו", בכינוי. ושם כתבנו שאחד מדרכי דרושיהם בזה דהשם הנשנה אינו דוקא השם הראשון, כי אם יאמר "וזרקוהו" בכינוי יהיה מוסב על הדם שהזכיר תחלה, שהוא הדם שנתקבל בכלי כמו שבארנו (בסימן לז) שפירוש "והקריבו את הדם" היינו שישימוהו תוך כלי, ולא בשנשפך מן הכלי על הרצפה שיצא מן קרב הכלי. לכן אמר "וזרקו את הדם" – אף שנשתנה ענינו שיצא מן הכלי על הרצפה ואספו, כשר. ובכל זאת הלא זה יסוד קבוע שלא תבוא ה' הידיעה רק על דבר שנודע ונזכר במאמר ההוא. ואם כן ממה שכתב "הדם", בה"א הידיעה, ביאורו הדם הנודע, שכבר היה תוך כלי, לא אם נשפך מצואר בהמה על הרצפה. (ואף שכתבנו (סימן לט) שצריך מלת "הדם" ללמוד לדיני התערובות – שם למדין מן שינוי הלשון דם-דמו, אבל לא בעבור זה יכתב מלה שלמה שלא לצורך). ותראה שדרכו חז"ל דרך דרוש הזה במקומות לא חקר כמ"ש באילת השחר (כלל קלח) באורך, עיי"ש.