ואם עז קרבנו: כבר בארנו (בסימן קעו) הטעם למה לא כללה התורה שלשה מיני השלמים בפרשה אחת, וכמ"ש בספרא (ויקרא נדבה פרק יח מ"א) ומה תלמוד לומר שלמים מבן הבקר ומבן הצאן וכולי - כי אי אפשר ללמוד אחד מחברו. וכן אי אפשר ללמוד שלמי עז משלמי כבש (כמו שמבואר במשנה ב'). אבל עדיין קשה מדוע לא כלל כבש ועז כאחת במה שיכתוב "ואם מן הצאן קרבנו" שכולל כבשים ועזים. ולמה חלק "אם כבש..אם עז.."? והשיבו שזה מפני החילוק שאין עז טעונה אליה, וזהו שאמר "הפסיק הענין", רצה לומר שחלקו בפרשה בפני עצמה. והובא בפסחים (דף צו), זבחים (דף ט), מנחות (פג). ועיין ברש"י במקומות אלה.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · ויקרא · סימן 185
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd