מלבי"ם על ויקרא · קדושים · סימן 87

יהיה לכם: ובפר' תצא אמר "אבן שלמה וצדק יהיה לך" בלשון יחיד. מזה הוציא בספרא פה ובספרי (שם פסקא רצד ובבא בתרא דף פט) שמעמידים ממונים על כך. וזה שתפס בספרא "יהיה לך" שהוא מה שכתוב בפר' תצא בלשון יחיד שהיא הכלל שיבואו בלשון יחיד. ומ"ש מיכן אמרו היא במשנה דבבא בתרא (דף פח). הסיטון הוא חנוני גדול ודעת רבן שמעון בן גמליאל דהסיטון אינו צריך לקנח משום שמוכר תדיר אין נקרש. ובחנוני מודה רבן שמעון בן גמליאל כמ"ש הרשב"ם דכיון שאינו חייב להטיף ג' טיפין נקרש בתוכו יותר. ומ"ש שנותן גירומים הוא ההכרעה, ולמד לה בספרי שם ובגמ' מקראי. ומ"ש (במשנה י) על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים כן אמר גם בספרא אמור (סוף פ"ט) בקדושת השם, ובהר (פרשה ה מ"ו) גבי ריבית, ושמיני (פי"ב מ"ד) גבי שרצים. ובבבא מציעא (דף סא:) אמר רבא מפני שבריבית ובמשקולת הדברים נעלמים ואין בני אדם מכירים כגון שתולה מעותיו בנכרי, וטומן משקלותיו במלח. הזכיר יציאת מצרים ששם נודע השגחו הפרטיית ושיודע תעלומות כמ"ש אני שהבחנתי בין טפה של בכור, והבלתי מאמין בזה כופר ביציאת מצרים. וכן מטעם זה כתוב כן בציצית ובשרצים, עיי"ש. ומ"ש במשנה יא "ושמרתם וכולי" ליתן שמירה ועשיה וכולי כן כתב גם בפר' אחרי (סימן קלד) ושם בארתי.