טמא הוא לכם: פירשו חז"ל שמלת "לכם" (שמיותר) פירושו שכל שהוא לצרכיכם לאחוז בו האוכל מיטמא עמו. [וכבר ריבה למעלה (סי' קמב) מה שכתוב בתנור "טמאים יהיו לכם" לרבות ידות, וכבר התבאר בחולין (דף קיח.) למה לי כל הני קראי, עיי"ש באורך. ושם מביא דגם מ"ש "וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה" מרבה ידות. ולא כן דעת הספרא שדריש מלת "לכם" לדרשה אחרינא (פרשה י מ"ד). וצריך לומר להספרא, ד"לכם" דגבי תנור בא להוציא ו"לכם" דפה בא להכניס, וסובר שלמדינן חד מחבריה ודלא כשיטת הגמרא] ומה שאמר מכאן אמרו – הוא (בפרק א' דעוקצים משנה ב). ופרכול לשון פרכולי ענבים. ויד האשכל – עוקץ האשכל. וזנב האשכול שרקנו – שהושרו ממנו גרעיני הענבים ואף הוא יד לענבים שבראשו שאוחזים אותו בזנבו, וגם הוא שיעורו בכל שהוא אפילו ארוך הרבה. ומלעין של שבולת פירושו זקן העליון של שבולת. וממה שכתב "טמא הוא" משמע רק הוא לבדו, לא היד שהוא חוץ לאוכל הוא אם דשן בגורן שאז אינו שייך לפרי.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · שמיני · סימן 153
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd