על זבח תודת: כבר בארנו באילת השחר (כלל צה) שכל מקום שמוסיף שם 'זבח' אל שם הקרבן יש בו דרוש. כמו "זבח שלמים" "זבח תודה" וכדומה, כל שמוסיף שם הסוג על שם העצם כמו "קרבן מנחה" ודומיהם. ודרשו בספרא (ובמנחות דף עח) שצריך שיהיה הזביחה לשם תודה. ששם 'זבח' מורה על פעולת הזביחה; שצריך שיהיה לשם תודה ואז נתקדש הלחם. ואם נזרק שלא לשמו לדעת התנא קמא אין זריקה בכלל זבח, ולדעת ר' אלעזר בר' שמעון זבח כולל גם הזריקה שלמדה משחיטה. ופלוגתן מבואר בפסחים (דף יג:), יבמות (דף קד:), מנחות (דף מז, עט). ובתוס' דזבחים דגמר לה ר' אלעזר בר' שמעון מכבשי עצרת, עיי"ש. ומה שבזבחים (דף ד.) דריש זביחה לשמה מן "בשר זבח תודה שלמיו" ולא מפה – כי מפה לא מוכח רק על הלחם; שאינו מתקדש אם נזבח שלא לשמו.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · צו · סימן 107
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd