קריאה במקור

מלבי"ם על ויקרא · שמיני · סימן 122

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
במים יובא: יש להסתפק אם לא טבל הכלים בפעם אחד רק חלק-אחר-חלק אם עלתה לה טבילה. כי לשון 'ביאה' ו'הבאה' יסופק. וכבר אפלוגי בזבחים (דף לב.) אם ביאה במקצת שמה ביאה. ומחולקים בזה הרמב"ם והראב"ד (פ"ג מהל' ביאת מקדש). ולמד לה הספרא (פה ובפרשת אמור פרק ד משנה ד) לענין טבילת אדם ממה שכתב "ובא השמש וטהר" והוא הדין פה כתב "וטמא עד הערב וטהר" שהוא הערב שמש. ובהכרח כמו שהטהרה שתגמור על ידי הערב שמש הוא בפעם אחד – כן מוכרח בטהרת הטבילה, שאם לא כן יצויר שבבוא השמש יטהר לחציו וזה אי אפשר. ואגב דייק מלשון 'ביאה' שביאת השמש לא תצויר חלק אחר חלק כי ישקע כולו תחת האופק – מבואר שלשון 'ביאה' והוא הדין 'הבאה' הוא על ההבאה בפעם אחד.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Malbim on Vayikra – Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd