מלבי"ם על ויקרא · צו · סימן 117

והנותר מבשר הזבח: מה שכתב "מבשר" ולא אמר "הנותר ממנו" או "הנותר מן הזבח" - מלמד רק הבשר הוה נותר. וכן בכמה מקומות שפרט 'בשר' - אין עצמות וגידין בכלל. וכמו שתראה ברמב"ם (פ"י מהל' מעה"ק ה"י) ושם (פ"יט מהל' מעה"ק ה"י) ופרק ג' מהל' פה"מ הט"ז (פ"ג מהל' פסולי המוקדשין ה"טז) ושם (פ"יד מהל' פסולי המוקדשין ה"ז) ו-(פ"יח מהל' פסו"מ ה"כב) ו-(פ"יט מהל' פסו"מ ה"ט) ו-(פ"ד מהל' מעילה ה"יב) ו-(פ"י מהל' קרבן פסח ה"א) יא ו-(פ"ד מהל' פרה ה"יב) ו-(פ"א מהל' אבות הטומאה ה"ז) ושם (פרק ג ה'ט'י' וי"ד) ו-(פ"ד מהל' אבות הטומאה ה"ח) ו-(פ"ג מהל' טומאת אוכלים ה"ג) וכן דריש בספרא (צו פרשה ד מ"ו) על "אשר יגע בבשרה" (שמיני פרשה ד מ"ח) על "מבשרם לא תגע" וכן שם (שמיני פרשה ? מ"ו) וספרי חקת (פסקא ?) על "את עורה ואת בשרה" וראה (פסקא עח) על "ועשית עולותיך הבשר והדם" ומכלתא (פר' בא) על "לא תוציא מן הבשר" ובגמרא בכמה מקומות ובמקום שאין צריך לדרשה זאת וכתב "מבשר" דריש ליה לדרשה אחריתא. ועדיין היה די לכתב "והנותר מבשרו" - בכינוי, ולמה שנה שם 'הזבח' שהוא שלא כמשפט כמ"ש באילת השחר (סימן קן)? דריש למעט עובר ושליא שהגם שהוא כבשרו- בכל זאת לא נקרא 'זבח' כי לא נשחטים. וממה שגלתה התורה גבי שלמים שלא ישרפו בלילה למדינן מבנין אב לכל מקום דאין שורפין קדשים בלילה. ועיין בתוס' שבת (דף כה:) וביבמות (דף עב:).