או יבלת: כבר פרשנו כי "עורת" ו"שבור" תואר לאבר שיש בו מום אבל "יבלת" שם המום בעצמו. לכן הוסיף הספרא בעל יבלת ופי' יבלת בעין [כי יבלת שבגוף מצוי בכל אדם]. ובאדם חשב "דק ותבלול בעינו" ולמדין זה מזה, שלכן כפל "גרב וילפת" בשני המקומות, ו"גרב" מיותר בשניהם שהוא כל שכן מ"ילפת" דלא מאיס כל כך, ללמוד זה מזה. וכן למידין כל המומים שכתוב באחד לחבירו כמו חרוץ ונתוך וכרות דלא כתיב באדם, וגבן [למ"ד ששדרתו עקומה] דלא כתיב בבהמה. ובבכורות (דף מג) פלפלו בזה, עיי"ש.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · אמור · סימן 114
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd