מצה תהיה: מלת "תהיה" מיותר שהיה לו לומר "בלולה בשמן מצה" כמו שאמר במנחה מאפה "מצות בלולות בשמן" או יאמר "בלולה בשמן מצה תקריב" או "מצה תביא" כמו שכתוב ביתר הקרבנות. וכלל בלשון שמלת יהיה מורה הקיום שלא ישונה בשום אופן, וכן פירשוהו בכמה מקומות כמו שבארנו באילת השחר (כלל ת"ר). ועל זה אמר מפני שבכל מקום דכתיב במנחות "מצה" יש לומר שהוא למצוה, לכן אמר "מצה תהיה" לעיכוב. ובמנחות (דף נג.) פלפלו בזה והביאו ברייתא זאת. ועיין בתוס' שם ואין כאן מקום להאריך.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · ויקרא · סימן 123
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd