מכל האוכל אשר יאכל: זה מוסב על מה שכתב "כל אשר בתוכו יטמא" – רק אוכל ולא כלים שבתוך כלי חרש. ועל זה אמר בספרא (מובא בשבת דף קלח, פסחים דף כ) "מכל האוכל" - אוכלים מטמאים מאויר כלי חרש ולא כלים. ממה שכתב "האוכל" בה' הידיעה ולא אמר "כל אוכל", משמע אוכל הנודע; שהוא המיוחד לאדם, לא אוכלי בהמה. אבל במה שכתב "כל האוכל" – מלת "כל" הוא מחייב כללי, ומרבה כל שהוא עתה מיוחד לאדם, אף אוכל בהמה שחשב לאכלו. והוסיף "אשר יאכל" – שצריך שהאוכל יאכל, לא אם נסרח ובלתי ראוי לאכילה. וגם כולל שצריך שיעור מיוחד לאכילה שהוא שיעור ביצה. ומה שאמר שמטמא בכל שהוא – לדעת התוספות פסחים (דף לג.) הוא דרבנן, ולדעת הרמב"ם שמקבל טומאה בכל שהוא צריך לומר שזה ממ"ש כל אשר בתוכו יטמא אפילו חרדל. ומבאר "מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים", ר"ל לקבל הכשר מים צריך כביצה והוא הדין לטמא אחרים.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · שמיני · סימן 133
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd