מלבי"ם על ויקרא · מצורע · סימן 166

אשר ישכב איש אותה: דע שיש הבדל בין לשון שכב עמה ובין לשון שכב עמה. ש"שכב עמה" כולל אף שכיבה שלא כדרכה אבל "שכב אותה" פורט דוקא שכיבה כדרכה כי מלת "את" מורה על הפעול. ובכל מקום שדבר דרך צניעות תפס "שכב עם" – "לכן ישכב עמך הלילה", "ותאמר שכבה עמי" (בראשית ל״ט:ז׳), "בואי שכבי עמי" (שמואל ב י״ג:י״א), ובבנות לוט בבכירה כתוב "ותשכב את אביה" ובצעירה כתוב "ותשכב עמו" כי הצעירה כסתה הדבר כמ"ש חז"ל. ולכן אמר בספרי דברים (סוף פסקא רמ"ד וריש פסקא רמה) על מה שכתוב באונס ועל מה שכתוב במפתה "ושכב עמה" כל שכיבה ר"ל אף שלא כדרכה, וכן אמר שם (פסקא רמ"ב) על "ושכב עמה" שגבי נערה המאורסה ר"ל מדלאאמר "ושכב אותה". ולכן בכל מקום שאמר "ויענה", אמר "ושכב אותה ויענה" (בראשית ל״ד:ב׳, שמואל ב י״ג:י״ד) כי העינוי הוא שלא כדרכה ולכן על כדרכה הוצרך לומר "וישכב אותה". ובמקום שכתב "ושכב אותה" וגם שלא כדרכה בכלל דרשו מלת "אותה" לאיזה דרוש כמ"ש בספרי (נשא פסקא ז) "ושכב איש אותה" ולא את אחותה, כי שם ריבה (בפסקא יג) מן "וכי נטמאת" גם שלא כדרכה, ולמה אמר "אותה"? היה לו לומר "עמה"? על כרחנו למעט זולתה. ולכן בספרא לקמן (פרק ז מ"ב) "ואם שכב ישכב איש אותה" – פרט למצורעת, כי שם ריבה שלא כשרכה מן כפל "שכב ישכב" ולמה אמר "אותה"? על כרחנו למעט זולתה. וזה כלל ברור. וזה טעם הרבנן פה שאמרו "אותה" פרט לדבר אחר, דהיינו שלא כדרכה. ודעת ר' יהודה שממה שכתב "שכבת זרע" ידעינן שדוקא כדרכה, כי מ"ש "שכבת זרע" – פרט למערה, היינו שלא יָצא זרע, זה ידעינן ממלת "זרע", וממלת "שכבת" ידעינן דרך שכיבה שהוא כדרכה ואין צריך למעט מן "אותה", לכן אמר "אותה"--פרט לכלה, שהכלה ישכב עמה, לא אותה, כי ביאה ראשונה הוא להוציא בתוליה ואינה נהנית ממנה. ורבנן סבירא להו שאין למעט שלא כדרכה מן "שכבת זרע" כי הזרע ראויה להזריע, וצריך "אותה" למעט שלא כדרכה, כן פירשו בגמ' יבמות (דף לז).