לא יבקר בין טוב לרע: כפי הפשט שיוציא העשירי בין טוב בין רע ואין צורך לברור את היפה. ולחכמים אם נכנס לדיר וברר המובחר – אינו מעשר, דצריך עשירי דוקא. ומ"ש "לא יבקר" שאף בעל מום קדוש בקדושת מעשר ואסור לגזוז ולעבד כמו שפרש"י. ומה שאמר כאן דסופג את הארבעים משום דהוה אמינא דרק בתמורה חייב מלקות, אף על גב דהוה לאו הניתק לעשה, משום דכתיב תרי לאוין – לא יחליפנו ולא ימיר; אבל במעשר לא כתיב רק חד לאו, הוה אמינא דאינו לוקה; קמ"ל דדין אחד למעשר עם יתר קדשים, וכנ"ל (סימן ??). ומ"ש לרבות האשה והיורש התבאר למעלה (סימן קיג).
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · בחוקתי · סימן 117
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd