מלבי"ם על ויקרא · מצורע · סימן 137

וכי ירוק: שורש זה בא על שני תמונות: (1) מנָחֵי פ"י – "וירקה בפניו", "ואביה ירוק ירק בפניה" ששרשו ירק. (2) מן הכפולים – "מפני לא חשכו רוק" (איוב ל י), "עד בלעי רקי" (איוב ז יט) ששרשו רקק. ויש הבדל ביניהם. "ירק" מנחי פ"י, מיוחד רק לרוק היוצא מן הפה, ולכן ביבמה שכתוב "וירקה" צריך רוק, לא כיח וניע ומי האף. אבל פעל "רקק" כולל גם הרירים וכיחו וניעו. ואם היה פה משורש "ירק" מנחי פ"י היה צריך לומר היו"ד בציר"י או בחירי"ק מושך יו"ד "יֵרַק" כמו "יֵלֵד" "יֵדַע" או יִירק כמו "ראש פתנים יִינָק", "יְיָרֵש הצלצל". אבל כשאמר "יָרק", היו"ד בקמ"ץ, הוא מן הכפולים על מדת "יָסוב", "יָעוז" וכולל גם כיחו וניעו ומימי האף. וז"ש ת"ל וכי ירוק (ואין צורך למה שנדחקו המפרשים שלמד לה מן הוי"ו של "וכי")