וקם הבית אשר בעיר: מה שהוסיף "אשר בעיר" מיותר. ודעת ר' יהודה דבא לרבות בתי בדים וכולי, הגם שבדיוק יאמר שם "בית" על דירת האדם לבד, בכל זאת בהרחבה כל שהאדם דר ומשתמש לצרכו נקרא "בית". וכן ריבה בספרי שופטים (פסקא קצד) ובסוטה (דף מד) לענין בית שחוזר מעורכי המלחמה. ובספרי תצא (פ רכט) לענין מעקה, כל מיני בית. ולכן אמר "אשר בעיר" לרבות כל מיני בית שבעיר. ולדעת ר' מאיר מרבה גם שדות. ומפרש בערכין (דף לב) דהיינו חולסית ומצולה שאינם לדירה ואין ראוים לזריעה כיון דראוים לבנין. ובזה חולק ר' יהודה שאינם בכלל בית כלל. ומובא גם בירושלמי (סוף פ"ג דמעשרות). ויש לפרש שר' מאיר ור' יהודה לשיטתם בעירובין (דף עב) בית התבן, בית הבקר, בית האוצרות.. הרי זה אסור עליו. ר' יהודה אומר אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · בהר · סימן 56
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd