מלבי"ם על ויקרא · ויקרא · סימן 343

על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה: כבר הזכרתי (בסימן שטז) שמה שכתוב בפרשה זו שלש פעמים "אחת מאלה" נצרך לג' דרשות. אמנם, תחלה אמר "לאחת מאלה" ופה אמר "מאחת מאלה", בשימוש המ"ם, ולא אמר "לאחת" כמו בקודמים. וכבר שמנו חק למעלה (סימן קצח) שבמקום שבא שימוש המ"ם שני פעמים יש לו שני מובנים. (א) שיש לפרש ששניהם שייכים אל הפעל הקודם. למשל, אשר חטא מאחת אשר חטא מאלה כמו "כי שודד מבית מבוא" שפירושו שודד מבית, שודד מבוא. (ב) ויש לפרש ששם השני נקשר אל הראשון – אשר חטא מאחת מאלה, רוצה לומר אחת מאלה. ובארנו שם שלכן כפי הדרוש בהכרח יסבול הענין שני המובנים, שאי לאו כן לא היה כותב לשון שיש בו מקום טעות. ועל כן דרשו שם "ועשה מאחת מהנה" – ועשה אחת ועשה הנה. עיי"ש. וכן פה כתוב "אשר חטא מאחת מאלה" להורות גם הכוונה השניה - ועשה מאחת ועשה מאלה. ובא ללמדנו שאלה השלשה דברים שמביא עליהם קרבן עולה ויורד אין לאחד מהם שום מעלה על חבירו. שכפי הסברה היינו אומרים שאם עבר על כל השלשה אלה (שצריך להביא ג' חטאות) ויש לו כשבה ותורים ובני יונה ועשירית האיפה ואין ידו משגת יותר - יביא הכשבה בעבור טומאת מקדש וקדשיו (שהיא חמורה מכולן שחייב כרת) והקלה מהם שהוא העוף יביא על שמיעת הקול, והקלה שבקלים שהיא עשירית האיפה יביא על הקל שבקלים שהוא ביטוי שפתים. כפי חומר העון יהיה החטאת. לכן קא משמע לן שבין אם יחטא 'מאחת' ובין אם יחטא 'מאלה' (השלשה ביחד) – דין אחד להם, כי שלשתן שוים במעלה לענין הקרבן.