איש איש מבני ישראל: מבואר תמיד שכל מקום שכפל שם "איש איש" בא לרבות כל איש ואיש שיהיה. אמנם פה כבר ריבה כל מיני אנשים שבאומה, נשים וגרים ועבדים ממה שכתב "הגֵר בישראל". וכבר בארנו אופן למודים אלה על פי משפטי הלשון (בפר' אחרי סימן עה) לבד ששם ובכל מקום כתוב "הַגֵר הַגָר" וריבה נשים מן הפעל "הגָר", וכאן כבר סמך על שיווי הלשון בכל מקום. שכיון שבמה שכתוב תמיד "הגֵר בישראל" אינו שם זכר דוקא, דתמיד אמר "הגָר", הוא הדין פה אינו שם זכר. ולפי זה מה ירבה מ"איש איש"? משיב שמרבה עכו"ם ושיעורו איש (היינו כל איש) ואיש מבית ישראל ר"ל איש מן העכום ואיש מבית ישראל. ועיין מה שכתבנו בפר' קדושים (סימן פח).
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · אמור · סימן 104
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd