[הערה: למה לי גזירה שוה הזה? הלא כבר למד לה בפר' צו ממה שכתוב "והרים ממנו בקומצו" שלא יעשה מדה לקומץ. והראב"ד פירש שקאי על "והרים" דפר' צו, ואין זה משמעות הלשון והענין]
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה: כבר בארתי (בסימן קה) מדוע שנה הכתוב לכתוב פה לשון "והרים" ולא כתב "וקמץ". אולם חז"ל היה להם בזה טעם אחר; שאחר ש"אזכרתה" פה כולל הקומץ והלבונה, לא יכול לכתוב "וקמץ" – כי לא קמץ רק הקומץ, לא הלבונה. וטעם זה יצדק גם כן מה שבמנחת סולת אמר "וקמץ" מפני ששם מדבר מן הקומץ לבד. וכן במנחת חוטא ובמנחת סוטה אמר "וקמץ את אזכרתה" כי שם לא היה לבונה רק הקומץ. אולם לפי זה יקשה מדוע בפר' צו אמר "והרים ממנו בקומצו", אחר ששם מדבר מן הקומץ לבד כמו שכתוב "בקמצו". היה לו לומר "וקמץ". וזה שקשה להספרא (המובא במנחות דף סא). והשיבו יכול בכלי? ת"ל להלן בקמצו... – ואין פירושו שירבה שלא יקח הקומץ בכלי, שזה כבר דריש בספרא ((צו פרשה ב מ"ה) מובא במנחות דף יט ויומא דף מז) ממה שכתוב "והרים ממנו בקמצו" שלא יעשה מדה לקומץ שר"ל שלא יקמוץ בכלי, ואין צריך גזירה שוה; רק פה למד ענין חדש, שאחר שלקוט לבונה צריכא כהן, צריך שילקט הלבונה ביד, לא בכלי. וזה למד ממה שתפס בפר' צו על הקמיצה לשון "והרים" ופה אמר "והרים את אזכרתה" שקאי גם על הלבונה ולמד שגם הלבונה ירים בקומצו.
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה: כבר בארתי (בסימן קה) מדוע שנה הכתוב לכתוב פה לשון "והרים" ולא כתב "וקמץ". אולם חז"ל היה להם בזה טעם אחר; שאחר ש"אזכרתה" פה כולל הקומץ והלבונה, לא יכול לכתוב "וקמץ" – כי לא קמץ רק הקומץ, לא הלבונה. וטעם זה יצדק גם כן מה שבמנחת סולת אמר "וקמץ" מפני ששם מדבר מן הקומץ לבד. וכן במנחת חוטא ובמנחת סוטה אמר "וקמץ את אזכרתה" כי שם לא היה לבונה רק הקומץ. אולם לפי זה יקשה מדוע בפר' צו אמר "והרים ממנו בקומצו", אחר ששם מדבר מן הקומץ לבד כמו שכתוב "בקמצו". היה לו לומר "וקמץ". וזה שקשה להספרא (המובא במנחות דף סא). והשיבו יכול בכלי? ת"ל להלן בקמצו... – ואין פירושו שירבה שלא יקח הקומץ בכלי, שזה כבר דריש בספרא ((צו פרשה ב מ"ה) מובא במנחות דף יט ויומא דף מז) ממה שכתוב "והרים ממנו בקמצו" שלא יעשה מדה לקומץ שר"ל שלא יקמוץ בכלי, ואין צריך גזירה שוה; רק פה למד ענין חדש, שאחר שלקוט לבונה צריכא כהן, צריך שילקט הלבונה ביד, לא בכלי. וזה למד ממה שתפס בפר' צו על הקמיצה לשון "והרים" ופה אמר "והרים את אזכרתה" שקאי גם על הלבונה ולמד שגם הלבונה ירים בקומצו.