וטמא שבעת ימים: היה לו לומר "וטמא שבעת ימים כמוה" ובזה הייתי יודע כמות ימי הטומאה – שיהיה שבעת ימים, ואיכות הטומאה – שיהיה כמוה. ולא היה צריך להאריך. והשיבו חז"ל שאז הייתי טועה שהוא כמוה שיספור הז' ימים מביאה ראשונה כמו שהיא סופרת מראייה ראשונה כיון ששניהם דומים שהם טומאה מחמת דמים. לכן אמר סתם "וטמא שבעת ימים" שבכל מקום שאומר כן פירושו מנגיעה האחרונה כמו שהוא במת שכתוב "הנוגע במת...וטמא שבעת ימים" שפירושו מנגיעה אחרונה. וגם יש לפרש שדייקו מה שלא אמר "ותהי נדתה עליו שבעת ימים" ומלת "טמא" מיותר.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · מצורע · סימן 181
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd