ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה. פי' שהיתה מבוהלת מהיראה ומצרת המן ומביאתה על כרחה ברצונה ומהתענית ומהצער שנסתלקה ממנה שכינה כמ"ש רז"ל שאמרו אלי אלי למה עזבתני מכל זה זלגו עיניה דמעות כמ"ש בתרגום. באופן כי ראה אחשורוש כי היא בצער ומתהפכת לכמה גוונין. ועם כל זה נראה בעיניו שגם זה היה מוסיף בה יופי על יופיה ובערה בלבו אש אהבתה כי אשה שיש לה צער פניה לא היו לה וזו גם בצערה זד"ח העודף. ולכן אמר לה לה מה לך שאתה מצטערת ובאמת נאה לקרותך אסתר המלכה שהצער מוסיף לך יופי:
קריאה במקור
נחל אשכול על אסתר · פרק 5 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 03004450727462bfa3edd07c41bdfedabe820a1b85779934028c19b220377d65