נחל אשכול על אסתר · פרק 2 · פסוק 22

ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו'. יש להעיר אמאי מרדכי עצמו לא הגיד למלך ומצוה בו יותר מבשלוחו. ומלבד שיש לומר דהי' הדבר נחוץ ובעת ההוא לא הי' אפשר למרדכי לדבר ביחוד ובסוד למלך. עוד י"ל שאם הי' אומך בפיו יש ס"ד דלא בשביל שמירת המלך עשה אלא ליטול שכר מן המלך שכר גדול כראוי למציל המלך ממות. ומאחר דכל כונתו להציל למלך ולא על מנת לקבל פרס. לכן אמר לאסתר הגם שאפשר שלא תזכיר אותו. והוא כל מגמתו להציל למלך א"נ אפשר דמורידין ולא מעלין וכו' הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' מנות הלוי דף פ"ד דכבר עמדו בזה בבראשית רבה והוא עשה בעבור אסתר ומשו"ה אמר לאסתר כלו' בעבורך אני עושה. ואפשר לפרש הכ' בסגנון זה ויודע הדבר למרדכי ויגך לאסתר המלכה על דרך מ"ש פ"ק דתענית גבי אילפא ור' יוחנן דאמר ר' יוחנן מדאנא שמע ואילפא לא שמע לדידי קיימא לי שעתה הכא נמי דרך טבע לא הי' להם לדבר במקום שיש שומע כי עוף השמים יוליך את הקול וממה שדברו ושמע מרדכי מזה נראה דרצון ה' שיאמר הדבר וז"ש ויודע הדבר למרדכי וממה דידע הכריע שה' רוצה שיאמר מרדכי להציל למלך ולכן ויגד לאסתר המלכה מכח מה שידע והוא לא כיון כי אם להצלת המלך. וזהו ויגד לאסתר אין הגדה אלא חכמה והוא לא כיון דאסתר תאמר בשמו רק אסתר המלכה חסדנית והוא החידוש שארז"ל כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנא' ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. כלומר אף שהוא דבר דלא איכפת לי' לאומר כי מרדכי עם כ"ז מצוה לומר דבר בשם אומרו. ורז"ל פ"ק דמגילה אסתר ברה"ק נאמרה דכתי' ויודע למרדכי ועי' בדרשותי: