לקיים עליהם להיות עושים את יום י"ד ואת יום ט"ו. יש לרמוז על שם הכתוב כי י"ד על כס יה ורוב העולם קורים בי"ד על שם כ"י י"ד ושזה פי תלמיד הרשב"א והנה מציב לו י"ד גבי שאול דסבר דכבר קיים מצות תמחה זכר עמלק והרמז על כ"ס י"ה וטעם מה שתלו במוקפין מימות יהושע כדי שיהיה כבוד לירושלים ומלבד כמה טעמים שיש בדבר אפשר במשז"ל דעיקר מטרין גדולת המן עדי אובד הוא משום שביטל בנין בה"מ ועונותיו ילכדנו ולכן שפרא מילתא לעשות זכרון לירושלים כי היתה אם כל הענין הזה. וירושלים אז תקרא כשושן דבזכות ירושלים שושן צהלה ושמחה. והרמז כי ירושלים רומז לשכינה והיא נקראת שושנה. ובעבור ירושלים הי' עיקר גדולתו להשפילו כמש"ל ולכן עשו זכר לא"י ותלו המוקפין מימות יהושע בפרט כי הי' תחילה לקוצרים קצ"ר רשעים קוצר רוח טועים ויחלוש את עמלק כו' כמ"ש בירושלמי לפי חבר לפי חרב כמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל:
קריאה במקור
נחל אשכול על אסתר · פרק 9 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 03004450727462bfa3edd07c41bdfedabe820a1b85779934028c19b220377d65