והא דמגדף ה׳ הוא בכרת לאו מהאי קרא דונשא חטאו הוא דנ״ל אלא מדכתיב בפ׳ שלח את ה׳ הוא מגדף ונכרתה ולכ״מ מיירי במברך ה׳ ג״כ וכלשון המשנה בכריתות וחכ״א אף המגדף ולא כפרש״י דה״ק אף המגדף דידך כו׳ וזה דוחק. וכן בסנהדרין פ׳ ד״מ המגדף אינו חייב כו׳ והר״ן פי׳ בדוחק אבל פי׳ הרמב״ם ברור. דלכ״ע מגדף היינו מברך ה׳ אפי׳ לרבנן דר״ע. והא דפליגי ר״ע ורבנן אי מברך חייב קרבן לא דפליגי אי כתיב כרת במקום קרבן או לא כדמשמע מסוגיא דשם ובסנהדרין דס״ג א׳ אלא פליגי אי עקימת שפתיו הוי מעשה או לא וה״ה דפליגי בבעל אוב. וכדאי׳ בסנהדרין דס״ה א׳ ובס׳ במדבר פ׳ שלח ביארנו עוד:
קריאה במקור
הרחב דבר על ויקרא · פרק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e5f69589b3f2fded89b9bab9d7932b6a53bde4af3ec6204c06e12f70103d8d49