העמק דבר על במדבר · פתיחה לספר במדבר

זה הספר נקרא בפי התנא רחב״ג סוטה דל"ו חומש הפקודים. וכ״כ בה״ג. ונרשם בדעת רבותינו ענין שני הפקודים שבזה הספר. יותר משארי דברים שמיוחדים בזה הספר. כמו המרגלים וברכת בלעם ועוד הרבה. משום דעיקר זה הספר הוא מחליף ומשנה הליכות עם ה׳ בחיי העולם מאז שהגיעו לא״י. מן הדרך שהלכו במדבר.

שבמדבר היו מתנהגים במדת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא״י הלכו בדרך הטבע בסתרי השגחת מלכות שמים ב״ה. וזה השנוי התחיל עודם במדבר בשנת הארבעים כמו שביארנו בפ׳ חקת. עפ״י זה השנוי נעשו מלחמות ישראל עם הכנעני ועם סיחון בדרך הטבע. וגם המטה לא הי' עוד ביד משה תמיד אלא לעת הצורך לפי ההכרח כמו שביארנו שם.

וע״ז השנוי המצוין בזה הספר אמרו חז"ל בבראשית רבה פ״ג ויבדל אלהים בין האור ובין החשך זה ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים ובין באי הארץ.

אכן עיקר ההפרש הזה הי' ניכר בשני הפקודים שהיו שני ענינים שוים בחומר המעשה. ונשתנו בצורת המעשה לפי הליכות ישראל. מש״ה בפעם הראשונה הי' עפ״י סדר הדגלים מד׳ רוחות כמרכבה לשכינה. והי׳ אפרים ראש הדגל וקודם למנשה. ולא כן בפקודי פ׳ פינחס בשנת הארבעים. כמש״כ בפנים ב׳ כ׳. ועוד בפקודי פ׳ במדבר היו הראשים מוכרחים להיות מאותו השבט. ולא כן הי' בפקודי פ׳ פינחס כמש"כ בפנים א׳ מקרא ב׳. מש"ה רשום זה הענין מאד. עד שראו חז"ל לקרוא שם להספר חומש הפקודים.

והנראה דעפ״י זה הכונה אמרו חז"ל דויהי בנסוע הארון הוא ספר בפ״ע. ללמדנו באשר כי התחלת השנוי הי׳ מן ויהי העם כמתאוננים וגו' כי בשביל שהתנהגו במדת תפארת נענשו מיד אחר שחטאו. כי הי' צל ההשגחה על יד ימינם. ודבר זה היה קשה עליהם לסבול עד שגרם לשלוח מרגלים כאשר יבואר ר״פ שלח. ומזה נשתלשל והלך עד שהגיע לזה השנוי כאשר יבואר שם. וא"כ פרשה זו קטנה היא המחלקת בין שני אופני הליכות ישראל. עד שכל הלק א' מן הספר הוא ספר בפ״ע. כמו זה ההילוך הוא ספר בפ״ע. וזה ההילוך הוא ספר בפ״ע. וכמש״כ בפ׳ בראשית עה״פ זה ספר. שספור ענין גדול נקרא ספר: