העמק דבר על במדבר · פרק 3 · פסוק 1

ביום דבר ה׳ את משה. לפי הדרש שהביא רש״י בפי׳ תולדות אהרן ומשה. משום שלמד תורה עמם. דייק הכתוב את משה ולא אל משה. דבאמת אינו מובן בהשקפה ראשונה הא כל ישראל למדו ממשה. ומאי אולמייהו דבני אהרן שנקראו ביחוד בני משה. אבל הענין דמה שאמרו בסנהדרין די״ט ארשב״נ אר״י כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. היינו בחכמת התלמוד שנעשה עפ״י זה בריה חדשה כדאי׳ עוד בסנהדרין דצ״ט המעשה את חבירו לד״ת מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו. והתם בלמוד התלמוד איירי כמבואר בלשון שאלתות דר״א ריש פ׳ לך דמחייבין דב״י למיגמר אורייתא ולאגמורי למיגרס ולקיומי וכל מאן דמעשי לחבריה למיגמר אורייתא חשובין עלי׳ קמי שמיא כמאן דהוא ברי׳ דאמר ר״ל המעשה את חבירו כו׳ הרי דמיירי בגמרא שמביא לידי קיום שאינו אלא תלמוד. וע״ז הוסיף בשאלתות שם והביא המאמר ארשב״נ אר״י כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה ובמדבר לא הרבה חכמו עוד בחכמת התלמוד עד בואם לעה״י שם באר את התורה לפני כל ישראל. והלוים קבלו עליהם להתעסק בזה כמו שיבואר בס׳ דברים בס״ד. אבל במדבר היו בני אהרן המיוחדים בזה. מש״ה נחשבו המה תולדות משה:

והנה כבר ביארנו בס׳ שמות ל״ב י״ח ובזה הספר להלן ז׳ פ״ט דעל למוד תורה שבע״פ שהיה משה ג״כ מדבר ומפלפל בכח סיעתא דשמיא מיקרי לדבר אתו ולא אליו והיינו דכתיב ביום דבר ה׳ את משה. אז הנה הנם בני אהרן נחשבו לתולדות משה: