העמק דבר על במדבר · פרק 10 · פסוק 35

בנסוע הארון. שהלך לפניהם:

קומה ה׳. פי׳ בת״א אתגלי ה׳. שיראו אוה״ע גלוי שכינה בדרך הליכתם ויהיו יראים היושבים במדבר להתחרות עם ישראל. וכמו שהקם בין היושבים הכל רואים אותו כך המליצה קומה ה׳ על גלוי כבודו ית׳:

ויפוצו אויביך. אויב נקרא מי ששונא בלב. כמש״כ לעיל בפסוק ונושעתם מאויביכם. ומשמעות אויביך. שאויבי ה׳ בלב המה מבקשים להרע לישראל נושאי כבודו ית׳ בפועל. כענין דאי׳ ברבה ס״פ תצוה איש צר ואויב צר למטה ואויב למעלה. צר לי ואויב לך צר לבנים ואויב לאבות [כצ״ל שם. ולא כהנו׳ שלפנינו. וגם לא כהגה׳ הרד״ל] והנה יש שני אופנים שהי׳ מקום לחוש שירעו לישראל בעת הליכתם במדבר. ולא היו אז נאספים יחדיו. וא״כ הי׳ אפשר בשעה שעוברים דרך עיר מלא הגוים שיבזו את ישראל בדרך איבה ומשטמה או שהיו מתכנסין גדודים במדבר להלחם עם הנחשלים אחורי המחנה המעטים כמו שעשה עמלק. ע״ז התפלל משה ויפוצו אויביך. השרוים במקומם בעריהם יפוצו מפחד גלוי שכינה בנקרות ובבתים ויהיו יראים לצאת ולבזות אמנם לא שייך להתפלל עליהם שינוסו. דלהיכן ינוסו. אלא יפוצו ויחבאו עצמם. אבל אם יתקבצו גדודי מלחמה כדי להלחם ממש ע״ז התפלל וינוסו. ועל אלו קרא משנאיך. בבנין הכבד. באשר מכוונים ובאים למלחמה. והתפלל שבהתקבצם להלחם בעת שיגיע ישראל סמוך להם. ואח״כ כשיראו בבואם כבוד ה׳ שעליהם. ינוסו מפני ה׳ והדר גאונו. למקומם במושבותם: