פקוד את בני לוי. כאן לא כתיב שאו את ראש. וידוע הטעם ברבה. ולדברינו לעיל א׳ ב׳ אין כאן שנוי. דכאן לא מיירי בראשים אלא במנין אנשי השבט מש״ה כתיב פקוד כמו שם תפקדו:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 3 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לבית אבותם למשפחותם. הקדים לומר בית אבותם. דיחס שם אביהם גרם להם כמבואר ברבה במנין ב״ג. והנה לא הזכיר כאן שיהיה במספר שמות. משום שלא היו יראים מנגף כדאיתא בב״ב ד״ח רבנן לא צריכי נטירותא שנא׳ ולי מה יקרו רעיך אל וגו׳ אספרם מחול ירביון מ״ק אילימא כו׳ אלא אספור למעשיהם ש״צ כו׳ ומה חול מגין על הים כו׳ הבינו חז״ל בזה המקרא שני פירושים. חדא אספרם היינו מעשיהם שהרי בשביל זה כל אחד שקול נגד הרבה וא״כ נעלם מספרם. שנית. אספרם. אספור את ראשם ואיני ירא מנגף. כי מחול ירביון מה חול מגין על הים כו׳. והלוים היו ריעי הקדוש ב״ה כ״י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2