ושמרתם וגו׳. זה המקרא מדבר בשמירת העבודה עצמה. ואינו נמסר ללוים כלל רק לכהנים. והנה יש שני פסולי עבודה. פסול טומאה וזה הפסול המזבח מרצה כידוע לפי הלכותיו. וא״כ לא מיקרי משמרת המזבח אלא משמרת הקדש. אבל שאר פסולי המזבח שאין נרצה מקרי משמרת המזבח שהרי גנאי למזבח להעלות עליו דבר חול שאינו מרוצה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 18 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא יהיה עוד קצף וגו׳. כאשר יהיה הקרבנות משומר בקדושה כראוי. אז לא יהיה קצף וגו׳. דטומאת מו״ק מעכבים הרצון והכפרה מכל הקרבנות ומש״ה הרבה הכתוב כפרות על טומאת מו״ק. ואי׳ בזבחים פרק א׳ דראוי היה להקריב בכל שעה אלא שחיסך הכתוב. ושם מיירי בשעירי צבור. והוא משום עון טומאת מו״ק דבהעדר שמירה מטומאת מו״ק אין כפרת כל קרבן מרצה ומועיל. וכענין דכתיב מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. כך מכל משמר ההכרח לנצור קדושת המקדש וקדשיו כי מזה תוצאות כל תועלת קרבן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2