עד נקבה. אע״ג שלא חלק הכתוב בין איש לאשה בכל אזהרות. מכ״מ בשביל מצורע דכתיב בפריעה ופרימה והצרוע אשר בו הנגע וגו׳ והדרש מצורע חייב בפו״פ ואין מצורעת בפופ״ר והייתי אומר דכמו כן נדרש בסיפיה דקרא מחוץ למחנה מושבו. מש״ה כתיב עד נקבה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 5 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל מחוץ למחנה. האי אל מיותר ללמדנו שלא נימא הרחק מן המחנה כדי שלא יזיק וכדאיתא בכתובות ס״פ המדיר דאויר המצורע מזיק. ומש״ה כתיב ריש פ׳ מצורע והובא אל הכהן. משום דדרך המצורע לשבת הרחק הלאה מאדם העיר. והכהן יצא אל מחוץ למחנה היינו סמוך ופי׳ הכתוב כאן שלא הוזהרו לצאת אלא סמוך חוץ למחנה. ורק ולא יטמאו וגו׳. ולא משום היזק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2