בן שנתו. עשו אותם כק״צ. דכל הכבשים שבאין בשביל צבור למוספין ותמידין ועוד הכל ב״ש. משא״כ יחיד המביא עולה. ומש״ה כתיב להלן בפ׳ זאת חנוכת שהיה לעולות הללו מנחות נסכים. והרי מחלוקת תנאים היא אי קרבו יחידים נסכים במדבר. ואפי׳ למ״ד דקרב אינו אלא אחר מרגלים שנאמרה פרשה זו של נסכים. אלא ע״כ שנהגו בקרבנן דין ק״צ ומש״ה דחה שבת ג״כ [והנה הרמב״ן פ׳ שלח כ׳ וכן הנשיאים בחנוכה שלהם לא הביאו נסכים. ולכאורה פלא שהרי מפורש כתיב להלן ומנחתם. אכן בביאורי עה״ס הראיתי מקום לחלק בין מנחות דבני הקרבה נינהו לנסכים]:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 7 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2