עד מתי לעדה הרעה. רש״י פי׳ עשרה מרגלים. ולמד רבינו מסוגית הגמ׳ בכ״מ ללמוד מכאן דעשרה נקרא עדה. אבל מכ״מ הרי אנו רואים להלן בפסוק ל״ה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי. דלא מדבר במרגלים ביחוד עד מקרא ל״ו. וכן לעיל מקרא א׳ ותשא כל העדה הפי׳ סנהדרין שבכל השבטים. אלא הדיוק בכאן מדלא כתיב לכל העדה ש״מ דעשרה לחוד מכונה עדה. ויהי׳ משמע כמו שמדבר ביחוד על עשרה מרגלים ראשי המלינים. אבל מכל מקום עיקר הכונה על כל ראשי העם. ולפי שעד שבא זה המאמר היו הולכים ומלינים בשביל שרצו שיהי׳ איזה שנוי בדבר ה׳ מאשר היו מוכנים להכנס לא״י. ע״כ בא הדבור עד מתי ילינו. אין להם להתלונן עוד. כבר שמעתי תלונות בני ישראל. וכך השנוי:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 14 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2