ואת קרח במות העדה. אינו מובן מה זה מות העדה והרי הנגף שהיה י״ד אלף לא היה אלא למחרת יום הבליעה. ונראה כמש״כ הגאון פנים יפות שקרח שהיה עם השרופים לא נבלע עד יום המחרת בעידן ריתחא של הנגף והפה של הארץ עוד לא נסתם. וכדאיתא במימרי דרבה בב״ח ר״פ הספינה שנראה עדיין מקום הבליעה ואז נבלע קרח או ה״פ לאחר שנקבר עפרו נבלע בעומק השאול והיינו במות העדה שהיה עידן ריתחא:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 26 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויהיו לנס. פי׳ גבוה במעלה שזכו לשם טוב במה שצוה הקב״ה לעשות מן המחתות צפוי למזבח וכמש״כ שם ודבר זה גרם שהתלוננו עם ה׳ על משה ואהרן לאמר אתם המתם וגו׳ ובא המגפה. ומזה נבלע קרח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2