תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. האי לעושה בשגגה מיותר. ומכאן דרשו חז״ל יבמות פ״א ובכ״מ שהוקשו כל חייבי שגגות לע״ז שאין מביאין חטאת אלא על ח״כ כע״ז. ולפי הפשט ה״פ. באשר החמיר הכתוב בשגגת ע״ז להביא דוקא עז כי היכי דלהוי ליה כיסופא כדאיתא בסוטה דף ל״ב. וס״ד דדוקא ישראל שאינו רגיל לחטוא בע״ז החמורה אם לא שכבר היה נפש השוגגת בכמה איסורים כמש״כ. משא״כ גר שהרגלו בע״ז ומש״ה עלול להגיע לע״ז בשגגה אפי׳ היה נזהר הרבה בשארי דברים. א״כ אפשר שיהא מביא כבשה או שעירה כמו בחטאת חלב. והא דכתיב לעיל חקה אחת לכם ולגר הגר. היינו דוקא במקום דס״ד דגר גרע מישראל הוא דהשוה הכתוב בכ״מ. כמו בפרשת נסכים ועוד פרשיות בזה השוה הכתוב גר לכל ישראל. אבל כאן הייתי אומר דגר עדיף מישראל. מש״ה חזר ופירש דמכ״מ לא חלקה תורה לעושה בשגגה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 15 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2