בני נפתלי. שמעתי מפי חותני הגאון מוהרי״ץ זצ״ל בשם האר״י הקדוש. שמתחלה היו מניחין כל הפתקאות דכל ישראל בתיבה גדולה אחת. ואח״כ באו כל הנשיאים כל א׳ בתיבה שלו. ובוררים כל א׳ הפתקאות. וכל נשיא שמצא א׳ משבטו הי׳ מטיל בתיבתו. ואח״כ מנה מה שנתקבץ בתיבתו. מש״ה כתיב בכולהו לבני. פי׳ זה הפתקא שייך לזה השבט. אבל בני נפתלי האחרון לא הי׳ נשיא שלו בורר כלל. אלא כל שבטו נשאר בתיבה הגדולה. מש״ה כתיב בני. כ״ז שמעתי. ומזה למדנו דעת האר״י ז״ל כמש״כ שהיו מונין שמות הכתובין בפתקאות ולא ע״י בקע לגולגולת:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 1 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2