לנפש אדם. ה״ז טומאת מגע ולא טומאת הגוף שאין דוחה אפי׳ בצבור. וגם לא טומאת מגע של יום א׳ דאפשר לטבול ולהקריב וא״כ למה נגרע וגו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 9 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במועדו. א״כ הוא זמן קבוע שדוחה טומאה:
בתוך ב״י. לת״ק במשנה דתמורה פרק ב׳ דתלוי בק״צ שקרב בטומאה מתפרש כמשמעו שטענו עוד טענה בשביל שקרב בצבור. אבל לר״מ ור׳ יעקב דס״ל שאינו תלוי אלא בזמן קבוע אינו מובן מה זה דקדקו בתוך ב״י. אבל באמת לא מצינו שקרבן דוחה טומאה אלא הקרבה ולא אכילה ופסח מצותו העיקרי באכילה. וא״כ אין ראיה מכל ק״צ. מש״ה דקדקו בתוך ב״י. ויהיו מנוים עם טהורים ויהיה נאכל מהם. והכי תניא בספרי שאמרו שיהיה הבשר נאכל לטהורים :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2