קריאה במקור

העמק דבר על במדבר · פרק 14 · פסוק 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וידבר משה וגו׳. אחר שמתו המרגלים במגפה על דבת הארץ. דבר אל כל בני ישראל כל המאמר:
2
ויתאבלו העם. אנשי החיל המה הפקודים מבן עשרים שנה. משא״כ דור השני אף ע״ג שגם עליהם נגזר להשהות במדבר ארבעים שנה. ולישא במשא גלוי שכינה מ״מ המה קבלו הדין באהבה אבל העם המה התאבלו. הכת שאמרו בשנאת ה׳ אותנו וגו׳ עתה כשמתו המרגלים במגפה. הכירו כי טעו במחשבתם. ומעולם לא עלה עה״ד שיהיו ניתנים ביד הכנענים. ואותה הכת שחשבו להיות שלא בהשגחה פרטית בהליכות ימי חייהם. עתה ראו כי לא הועילו ברצונם. וא״כ נוח להם לעלות לא״י וביותר גזרת הטלטול ממקום למקום דוקא היה קשה להם כחרבות וכמש״כ בבאור בספר דברים א׳ מ׳:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2