ונתתם אותה. היה מצוה שאהרן יצטרף בעסק זה לכפר עליו ע״י בנו:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 19 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושחט אותה. פרש״י זר שוחט. וזהו דעת שמואל אבל הלכה כרב דשחיטת פרה בזר פסולה. ופי׳ לפניו שלא יסיח דעתו. והכי משמעות הפרשה דכתיב והשורף אותה יכבס בגדיו ולא כתיב כמ״כ והשוחט אותה. והרי כל העוסקין בה מטמאין בגדים. אלא משום שהשחיטה בכהן וכתיב בו וכבס בגדיו הכהן. משא״כ שריפה כשר בזר מש״ה כתיב והשורף וגו׳. ולשמואל צ״ל דאע״ג דשחיטה כשרה בזר מכ״מ לכתחלה שחט הכהן. כמו קרבנות צבור שהיו מפייסים על השחיטה אע״ג דמן הדין כשר בזר. וכן היה בפרה. משא״כ השריפה רבים עסקו בזה אפי׳ ישראלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2