והיו הערים להם לשבת. שאין להם רשות להחליף ולעשות מעיר מגרש. אלא דוקא לשבת. כדתנן שלהי מס׳ ערכין:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 35 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומגרשיהם. שני המגרשות שיבואר במקרא ד׳ ה׳:
יהיו לבהמתם ולרכושם. זהו המגרש של אלף אמה כמו שיבואר. ולכל חיתם. זהו מגרש של אלפים אמה דתנן במס׳ סוטה פ״ה דבא לשדות וכרמים. ואע״ג שהיה להם תבואות שדה וכרם מתרומה ומעשר. מכ״מ נצרך למאכל הפירות בשעה שהמה חיים. היינו מיד אחר תלישתו ממקור גידולו. וזה נקרא חי בדבר שאין בו רוח חיים. כמו מים חיים. ובאשר תו״מ ניתן אחר דיגון שכבר נתייבש ואינו חי. מש״ה ניתן להם זה המגרש שיהא להם פירות בחיתם. ומסתמא היו רשאים לזרוע שם גם ירקות גנה שעיקר מאכלם הוא מיד אחר תלישתן וזהו בכלל חיתם :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2