ותנח עלהם הרוח והמה בכתובים וגו׳. לפי הענין היה ראוי סדר הכתוב להיפך. ושם השני מידד והמה בכתובים ולא יצאו האוהלה ותנח עליהם הרוח ויתנבאו. אלא משום שהיה במשמע שנתנבאו במחנה באותה שעה שחל רוה״ק על שבעים איש סביבות א״מ. והיה קשה מדוע לא יצאו האנשים עפ״י דבר משה. ואפי׳ אם חשבו שאין כדאים כפרש״י בשם ספרי. מכ״מ לא היה להם לסרב על מאמר משה חלילה. מש״ה ביאר הכתוב שמאז הודיעו להם שהמה הנבחרים ועליהם לצאת. נחה עליהם הרוח. ושוב לא יכלו לצאת. ואח״כ נתנבאו ג״כ. מעתה מובן שלא היה נבואתם אותו דבר שנתנבאו שבעים איש שהוא אותו הדבור שנדבר עם משה כמש״כ. שהרי עדיין לא נדבר עם משה. מש״ה דרשו שהיה איזה נבואה השייך למשה שהוא משה מת וכו׳. ובסנהדרין ספ״א איתא שנתנבאו מלחמת גוג ומגוג. ודקדקו מכתוב א׳ בס׳ יחזקאל:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 11 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2