בשבועה. באב לא כתיב בפירוש בשבועה. רק בבעל. וכן בארוסה כתיב מבטא שפתיה ומבטא היינו שבועה כדאי׳ במס׳ שבועות ד״כ. והיינו דאע״ג שהאב יכול להפר שבועה ג״כ. מכ״מ מצוה שלא יפר כדי שלא יהי׳ הזכרת ש״ש לבטלה והוי כמו התרת נדרים שהוא מצוה ולא כן שבועה כמבואר ביו״ד סי׳ ר״ג ואע״ג דלא דמי התרת חכם שעוקר מעיקרו להפרה שמיגז גייז. מכ״מ טוב שלא לבטל מה שנקרא ש״ש על הדיבור. משא״כ בעל שנדרי׳ שבינו לבינה או ע״נ נוגע להקמת שלום בית. ע״כ רשאי להפר לכתחלה אפי׳ שבועה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 30 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2