העמק דבר על במדבר · פרק 16 · פסוק 2

נשיאי עדה. מנהיגי הדור:

קריאי מועד. שישבו עד כה עם משה ואהרן בכל מועד שנדרש לעצה ותושיה:

אנשי שם. משמעו בשני אופנים. א׳ מפורסמים בשם לאנשי מעלה. ב׳ אנשי מעשה טוב וע״ז כתיב טוב שם משמן טוב. ובמשנה אבות פ״ד וכתר שם טוב עולה ע״ג [ואולי בא זה הלשון ממש״כ בפרשת נח ויהיו בנו נח שם וגו׳. וביארנו מלשון ויהיו. דמי שנהג במצות ומע״ט נקרא ע״ש שם. וזהו אנשי שם] והודיע הכתוב עד כמה הגיע כח דברי נרגן של קרח דו״א. עד שלקחו לב אנשי מעלה הללו. שמצד הסברא לא היו ראוים לבא לידי מדה זו לומר למשה ואהרן למה תתנשאו על קהל ה׳ אם מצד שהיו נשיאי עדה וכל מנהיג יודע שא״א להנהיג את הדור בלי איזה התנשאות. וא״כ לא היה להם לשפוט את מו״א למתנשאים שלא לשם שמים ח״ו אם מצד שהיו קריאי מועד. וישבו יחדיו עמם. וראו רוב ענותנותם והליכות ד״א שלהם שלא בהתנשאות יתירה ח״ו. אם מצד שהיו אנשי שם. ואין איש אפרתי מוצא פה ולשון להגיד למי שגדול ממנו מדוע תתנשאו אפי׳ אם היה כן ח״ו. וזהו מדת פחותי ערך וכל הפגום פוגם. אם מצד יראת ה׳ ודאי לא היה ראוי להרהר אחר רבן של ישראל להוכיח אותם אם לא בעבירה ברורה כשמש אשר ע״ז מצוה להוכיח אפי׳ תלמיד לרב. אבל כ״כ גבר פתוי אנשי נרגן אלו. עד שנשקע המון המניעות בתוך ים דבריהם: