קריאה במקור

העמק דבר על במדבר · פרק 35 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אשר תתנו. לשון תתנו אינו מדויק ולמי נותנים אותם. והכי מיבעי אשר תפרישו או תקדישו או תבדילו. אלא כמו שהיו כל ערי הלוים נקראים נתינה ממש. שיצא מרשות השבטים ללוים. כך ערי המקלט אפי׳ אי לא היו נותנים ללוים כמו שהיה לבסוף. לא הי׳ אותו השבט משתמש בהם כמו בכל עריהם. שהרי אסור לעשות בהם ענינים שמרגיל את גואל הדם לשם. היינו שימצא איש נכרי להגיד לשואליו כי הולך הוא לאיזה ענין לאותה עיר. וכדאי׳ במס׳ מכות ד״י אין פורשין בה מצודות כו׳ כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצוי׳ שם. ול״ד דברים אלו וה״ה כל כיב״ז וע״ע בסמוך. ולפי זה היו ערים אלו ניתנים מהשבטים לטובת הרוצחים בשגגה. מש״ה כתיב תתנו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2