מוסבת שם. כפרש״י שהסבו לנבו ובעל מעון שם אחר מחמת שהי׳ בשם ע״ז. ומכ״מ לא נתפרש השם. באשר באמת הא שאסור להזכיר בשם ע״ז אינו אלא בע״ז שאינה כתובה בתורה כדאי׳ בסנהדרין דס״ג ב׳ דכל ע״ז הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה. לכן עד שלא נחתמה התורה ולא ידעו אם יהיו נזכרים בתורה הסבו שמן. ואח״כ כאשר נחתמה וראו שנזכרו חזרו לשמן הראשון:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 32 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו. צירפו שמות הבונים לשמות הערים שמכבר. כמו שנקרא אבן בוהן בן ראובן (יהושע ט״ו:ו׳) וכיב״ז היו כמה ערים בעה״י. ואח״כ נשתקע כמה שמות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2