העמק דבר על במדבר · פרק 13 · פסוק 31

לא נוכל לעלות. אפי׳ לעלות כלל לא נוכל:

כי חזק הוא ממנו. לפי הפשט חזק הוא מישראל ולא יניחום לעלות כלל. והדרש חזק הוא ממנו כ״י אין בעה״ב יכול להוציא כליו. ואין הכונה שלא יכול בשום אופן. והלא ראו גבורות ה׳ במצרים אלא עפ״י דרך הטבע והליכות מלחמה כפי שעלה בהסכמה א״א. ועדיין יש להעיר מה זה העלו חז״ל בדרשה זו. הלא גם לפי הפשט כי חזק הוא מישראל. כך הכונה כי ידוע שרצונו ית״ש להכניסם לארץ. ואחר שאומרים שלא יוכל ישראל לכבוש. הרי הוא הוא המאמר. כי אין ביד ה׳ להושיעם ולעזרם במלחמתם. אבל באמת היה עיקר התלונה הגלויה של ישראל היא בשנאת ה׳ אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמרי להשמידנו כמבואר בפ׳ דברים. ויבואר עוד לפנינו מקום המביאם לטענה זו. וא״כ היה מקום לומר שלא נמצא אז כלל אנשים קטני אמנה לחשוב שאין ביכולת כלל ח״ו. ע״כ פירשו חז״ל כי היו במרגלים עצמן גם קטני אמנה כאלה. ומסתמא נמשכו כמה מישראל אחריהם גם בזה. ועוד יבואר בסמוך שהיה עוד כת אחרת: