ראש לבית אבותיו הוא. כל מטה הי׳ לו כמה בתי אבות. וכל בית אב הי׳ לו ראש. והנשיא הי׳ ראש לכל בתי אבותיו של המטה. ואין משמעות של בית אבותם דלעיל דומה לכאן דשם משמעו לשבט של אבותיו. אם ראובן או שמעון. אבל כאן משמעו לבתי אבות של אותו שבט. והנה לפי הנראה הוא ידיעה שלא לצורך. שהרי מעצמו מובן שאחרי שהקב״ה בחר אותם אנשים בשמם. המה ראשונים בשבטו. אבל באמת יש להבין דלפי הנראה נעשו ונתמנו נשיאים ביום בוא דבר ה׳. והלא לא כן הדבר שהרי כבר בעת נדבת המשכן וכן בחנוכה היו המה הנשיאים. אלא צ״ל כמש״כ להלן ז׳ א׳ דהנשיאים היו מכבר בהסכמות השבט שהוא ראוי להיות להם לראש. וכאן הקב״ה הסכים על ידם. ומנה אותם בדבר ה׳. וזהו כונת המקרא איש ראש לבית אבותיו הוא מכבר. המה יעמדו על הפקודים עפ״י ה׳. ולמדנו מזה שגם עדת ישראל לא בחרו לראש מצד עשרו והנהגת המשרה בטוב לבד. כי אם מצד שהיו ג״כ מצוינים בתורה ויראת ה׳ עד שראוים היו להיות ראשים ולעמוד לפני ה׳ בראש השבט:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 1 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2